⏳ ציר זמן · timeline

🍇

שהחיינו על פרי חדש

שיעור של הרב יהודה טאוב

עיון בברכת שהחיינו: מקורה בגמרא, ראייה או אכילה, פרי שמגיע מחוץ לארץ, זנים שונים של אותו פרי ופרי מורכב

▶ לצפייה בשיעור

6 שלבים · 18 תחנות · 66 פסקאות

  1. ▶ תחילת השיעור
  2. 📖
    שלב א' · 3 תחנות

    מקור הברכה

  3. תחנה 1מקור הברכה
    תחנה 1 מתוך 18

    שאלה שמשתנה משנה לשנה

    בברכת שהחיינו על פירות ההלכה תלויה במציאות, והמציאות משתנה כל הזמן.

    השיעור עוסק בברכת שהחיינו על פירות, ופותח בהערה מפתיעה: זו הלכה שצריך לעדכן כל שנה. מה שהיה נכון בשנה שעברה אינו בהכרח נכון השנה. הסיבה היא שהברכה תלויה בשאלה אם הפרי "חדש", וזה תלוי במה שקורה בשוק, מאין מביאים את הפירות ומתי.

    הרב סיפר שהגיע לנושא בדרך מעניינת. הוא רצה לבנות לילדים משחק: מראים להם פרי, והם צריכים לענות אם מברכים עליו שהחיינו או לא. בתחילה ביקש ממחשב להכין את רשימת הפירות והתשובות. אבל כשבדק את התוצאה, לא הסכים עם הרבה מן התשובות. פעם המחשב הכריע כך ופעם אחרת, בלי עקביות.

    המסקנה הייתה שאי אפשר לסמוך על כך, וצריך לבדוק כל פרי לגופו. וכשבדק, גילה שהעניין אינו פשוט כלל. יש בו שאלות רבות שנוגעות למציאות של היום, ושהפוסקים בדורנו דנים בהן. לכן השיעור עובר על העיקרים: המקור בגמרא, הזמן שבו מברכים, ההגדרה של פרי חדש, ושאלות מעשיות כמו זנים ופירות מורכבים.

  4. תחנה 2מקור הברכה
    תחנה 2 מתוך 18

    "אקרא חדתא" – גם על דלעת

    הגמרא מלמדת שאדם שמח יכול לברך שהחיינו, ואין זו ברכה לבטלה.

    המקור לברכת שהחיינו על פרי חדש מופיע בגמרא במסכת עירובין, אגב שאלה אחרת: האם אומרים "זמן", כלומר שהחיינו, בראש השנה וביום הכיפורים? מצד אחד הם באים מזמן לזמן, ומצד שני אינם נקראים רגלים.

    ובתוך הדיון אמר רב יהודה: "אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן" – אני אפילו על דלעת חדשה אומר זמן. כלומר, כשאדם רואה פרי חדש הוא מברך שהחיינו. השיבו לו: לא שאלנו על רשות, שאלנו על חובה. אם אתה רוצה להודות לקדוש ברוך הוא – אין בעיה. אבל השאלה היא אם חייבים.

    ומסקנת הגמרא היא שבראש השנה וביום הכיפורים מברכים שהחיינו, ואנו נוהגים כך. אבל מן הגמרא אנו למדים גם יסוד חשוב: אדם ששמח מאוד על דבר חדש שקרה לו, יכול לברך שהחיינו. זו אינה ברכה לבטלה, כי באמת התחדש לו משהו טוב, והוא מודה עליו.

    בדלעת של הגמרא, אגב, הכוונה כנראה לפרי ממשפחת הקישואים והדלועים – כמו הקרא שאוכלים בסימנים של ראש השנה.

  5. תחנה 3מקור הברכה
    תחנה 3 מתוך 18

    שהחיינו והטוב והמטיב

    על בשורה טובה מברכים הטוב והמטיב, ועל דבר חדש שזכה לו האדם – שהחיינו.

    הרב הראה תמונה מוכרת: הרב גורן בכותל המערבי בכ"ח באייר, ויש הקלטה שבה הוא מברך שהחיינו. על מה בירך? מכמה צדדים אפשר להבין: אולי מדין חג, ואולי משום שזכה להגיע למקום הזה. אבל צריך להבחין בין שתי ברכות.

    המשנה במסכת ברכות אומרת שעל שמועה טובה מברכים "ברוך הטוב והמטיב". זו ברכה על בשורות טובות. שהחיינו היא משהו אחר: הודאה על כך שזכינו להגיע לזמן הזה, לדבר החדש הזה.

    בהלכה מופיע שעל לידת בן מברכים הטוב והמטיב. על בת לא כתוב בגמרא דבר. אבל המשנה ברורה כותב שכשרואים את הבת שנולדה, אפשר לברך שהחיינו, בדומה למי שרואה את חברו אחרי שלושים יום. והאשכנזים נוהגים לברך. הרב העיר שאת הברכה על ראיית חבר אחרי שלושים יום אין רגילים לברך היום, אולי משום שבזכות הטלפונים איננו מתגעגעים באותה מידה.

    מכל אלה עולה תמונה אחת: שהחיינו היא ברכה של שמחה על חידוש. ומכאן נבין גם את הפרטים בפירות.

  6. 👀
    שלב ב' · 3 תחנות

    ראייה או אכילה

  7. תחנה 4ראייה או אכילה
    תחנה 4 מתוך 18

    רש"י והרמב"ם: בשעת הראייה

    לפי הגמרא, רש"י והרמב"ם, מברכים שהחיינו כשרואים את הפרי החדש.

    מתי בדיוק מברכים? רש"י כותב על דברי רב יהודה: כשאני רואה דלעת חדשה אני אומר זמן. כשרואה, לא כשאוכל. וכך כותב גם הרמב"ם: הרואה פרי המתחדש משנה לשנה, בתחילת ראייתו מברך שהחיינו. ובירושלמי מובא שמי שראה תאנה בכורה מברך.

    אם כן, מעיקר הדין הברכה היא על הראייה. ומה אנו עושים היום? מברכים רק כשאוכלים. מה השתנה?

    זה לא שינוי של דורנו. כבר הרא"ש כותב: נהגו העולם לקבוע הברכה בשעה שאוכל מן המין החדש. ויש לזה דוגמה בהלכה אחרת. בבגד חדש כותב השולחן ערוך שמברכים בשעת הקנייה, אף על פי שעדיין לא לבש אותו, משום שהברכה היא על שמחת הלב, והוא שמח בקנייה. ובכל זאת, הנוהג היום הוא לברך כשלובשים.

    הסבר אפשרי: אנשים פחות מתרגשים כשרואים או קונים. פעם, אדם שראה את הפרי הראשון בשדה שלו או בחצרו באמת שמח. היום, כשרואים פרי בחנות, השמחה האמיתית מגיעה רק כשנהנים ממנו בפועל.

  8. תחנה 5ראייה או אכילה
    תחנה 5 מתוך 18

    שולחן של ט"ו בשבט

    ברכת שהחיינו אחת על פרי חדש שבשולחן פוטרת גם את הפירות החדשים האחרים שרואים.

    לשאלה מתי מברכים יש נפקא מינה מעשית. נניח שבט"ו בשבט ערכו שולחן ובו פירות חדשים רבים. אדם בירך שהחיינו על אחד מהם, ואחרי כמה פירות הוא כבר שבע ואינו אוכל עוד. מה הדין בפירות החדשים שעל השולחן ולא אכל מהם?

    בשיעור הוסבר שכאן נכנס הכלל של הגמרא. כיוון שמעיקר הדין מברכים על הראייה, ברכת שהחיינו שבירך כשכל הפירות מונחים לפניו פטרה את כולם, גם את אלה שלא אכל. ראה אותם – וזו ראייה שהברכה חלה עליה.

    ועוד הובא בשיעור דבר מעניין. הגמרא אמרה שברכת שהחיינו על פרי היא "רשות". ספר האשכול מפרש שהכוונה רק שאין חובה ללכת ולחפש את הברכה. אבל מי שבפועל רואה או אוכל פרי חדש – חייב לברך. לא כל הפוסקים הסכימו איתו, אבל לפי כולם צריך מאוד להשתדל לברך ולא לזלזל בברכה הזאת. זו ברכה חשובה, שבה האדם מודה לקדוש ברוך הוא על השפע ועל הפרי החדש.

  9. תחנה 6ראייה או אכילה
    תחנה 6 מתוך 18

    קופה קטנה לפירות חדשים

    חכמים חסכו פרוטות כדי לזכות לברך שהחיינו על כל פרי חדש.

    בירושלמי מובא שעתיד אדם ליתן דין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. הרב הביא זאת כדי להראות עד כמה חשובה ההודאה על הדברים הטובים שהקדוש ברוך הוא נותן.

    והובא סיפור על רבי אלעזר, שהיה עני גדול. הגמרא מספרת על עניותו, שפעם לא מצא בביתו מה לאכול. ובירושלמי מסופר שהיה חוסך פרוטות, ואוכל בהן כל פרי פעם אחת בשנה. כלומר, היו לו מעט מאוד כסף, ובכל זאת הקפיד לשמור קופה קטנה כדי שכשיצא פרי חדש יוכל לקנות אותו ולברך עליו שהחיינו.

    מכאן רואים כמה גדולה ברכת שהחיינו. אין זה עניין טכני של "פרי חדש – ברכה". זו הזדמנות להודות לקדוש ברוך הוא על כך שהוא מחדש את הבריאה בכל שנה, ומביא לנו פירות חדשים בזמנם.

    ומי שלומד את הסיפור הזה מבין שהשאלות ההלכתיות שבהמשך, על זנים ועל פירות מיובאים, אינן חיפוש של פטורים. הן ניסיון לדעת מתי באמת יש כאן חידוש שראוי להודות עליו.

  10. 🗓️
    שלב ג' · 2 תחנות

    מתי פרי נקרא חדש

  11. תחנה 7מתי פרי נקרא חדש
    תחנה 7 מתוך 18

    פרי שיש לו עונה

    מברכים שהחיינו רק על פרי שיש לו עונה קבועה, ולא על מה שמצוי כל השנה.

    לפי הפוסקים, מברכים על פרי המתחדש משנה לשנה. כלומר, צריך שתהיה לו עונה קבועה, ושלא יהיה מצוי כל השנה. פרי שנמצא כל הזמן – אין בו חידוש, ואין על מה לברך.

    הרמ"א כותב שאם הפרי גדל פעמיים בשנה, מברכים עליו שהחיינו פעמיים. הדוגמה לכך בזמנם הייתה הלימון. היום יש לימונים כל השנה, בזכות קירור ושיטות גידול, ולכן כבר אין מברכים עליהם.

    הרב הוסיף הערה משלו, ואמר במפורש שאינה כתובה בשום מקום: בארץ ישראל כל פרי צומח בזמנו. פירות החורף, כמו ההדרים, מלאים ויטמין C, שעוזר בתקופת הצינונים. פירות הקיץ מלאים מים ומרעננים: אבטיח, אפרסק, ענבים. והלימון, שמתבלים בו כל השנה, צמח גם בחורף וגם בקיץ. והארץ שומרת על הסדר הזה אלפי שנים: כבר בתורה מסופר שהמרגלים הלכו בימים שהם "יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים", ועד היום בסוף סיון רואים את הענבים הראשונים.

  12. תחנה 8מתי פרי נקרא חדש
    תחנה 8 מתוך 18

    ירקות וחיטה

    על ירקות אין מברכים שהחיינו, כי כבר בזמנם היו שומרים אותם זמן רב.

    הרמ"א כותב שעל ירקות לא מברכים שהחיינו. הסיבה שהוא נותן: הירקות היו טמונים בקרקע ונשמרים לאורך כל השנה, ואין ניכר בהם ההבדל בין החדש לישן. במובן מסוים, זה היה הקירור של פעם.

    פירות היו מתקלקלים מהר, ולכן היה ברור מתי פרי חדש הגיע. ירקות נשמרו זמן רב, ואף אחד לא הבחין בין חדש לישן. לכן כבר הרמ"א קבע שלא מברכים על ירקות, ואנו לא מברכים על אף ירק. גם אם יש מחסור זמני בשוק, למשל בעגבניות, ואחר כך הן חוזרות – לא מברכים.

    אותו דבר בחיטה. גם אם החיטה החדשה הגיעה, יש קמח כל השנה מן המחסנים, ואין אדם מרגיש התחדשות. ועוד – אדם אינו אוכל חיטה כפי שהיא.

    מכאן עולים שני תנאים לברכה, שיחזרו בהמשך: צריך שתהיה התחדשות במציאות, מצד הטבע, וצריך שתהיה שמחה והתרגשות אצל האדם. כשאחד מהם חסר, הברכה אינה במקומה.

  13. 🍇
    שלב ד' · 4 תחנות

    ענבים מאפריקה

  14. תחנה 9ענבים מאפריקה
    תחנה 9 מתוך 18

    ענבים בחורף

    השאלה: האם ענבים שמגיעים מדרום אפריקה בחורף נחשבים פרי שמתחדש פעמיים בשנה?

    ועכשיו לשאלה המעשית שעמדה במרכז השיעור: ענבים. בארץ ישראל הענבים גדלים בקיץ, ונמשכים עד תשרי או חשוון בערך. אבל היום יש ענבים בחנויות גם בחורף. מאין? מדרום אפריקה, שבה העונות הפוכות: כשאצלנו חורף, אצלם קיץ.

    השולחן ערוך אמר שפרי המתחדש פעמיים בשנה מברכים עליו פעמיים. אבל כאן הפרי לא התחדש פעמיים בארץ. הוא התחדש פעם כאן ופעם באפריקה. האם זה נקרא פרי שמתחדש פעמיים? האם אפשר לברך שהחיינו על ענבים בחורף, ואחר כך שוב בקיץ?

    ועוד שאלה: האם אדם יכול בכלל להבחין בין ענבים מן הארץ לענבים מאפריקה, בלי לראות את האריזה? הרב שאל את מי שעוסק בכך, ונאמר לו שבדקו וקשה מאוד להבחין. גם אם יש הבדלים בזנים, רוב האנשים לא ירגישו בהם.

    הרב ניסה לברר את הנושא, ונתקע בספקות רבים. לכן פנה לפוסק שעוסק בדיוק בשאלות האלה.

  15. תחנה 10ענבים מאפריקה
    תחנה 10 מתוך 18

    לוח שהחיינו

    חיבור בין נתוני המציאות לבין ההלכה מאפשר לפסוק על כל פרי לגופו.

    הרב התקשר אל מחבר הספר "וזאת הברכה", ספר מפורסם מאוד בהלכות ברכות, שיצא בכמה וכמה מהדורות. הוא מעדכן אותו כל הזמן לפי המציאות המשתנה ולפי מה שמעירים לו. הוא גם קשור לבית המדרש שעוסק בהלכות התלויות בארץ.

    הרב הסביר את הרקע: בשנים האחרונות חלק גדול מן הפירות והירקות בחנויות עובר תחת כשרות מהודרת, מפני שהביקוש גדל מאוד. ממילא, לגופי הכשרות יש מידע רב: מה מגיע, מאין ומתי. הם רצו להוציא לוח לברכת שהחיינו, והביאו את הנתונים לפוסק, והוא פסק על כל פרי אם מברכים עליו או לא.

    הרב שיבח זאת: כך צריך לעשות – לחבר בין המדע לבין ההלכה. אי אפשר לפסוק על פרי בלי לדעת מה קורה במציאות. ושאלה כמו ענבים מאפריקה תלויה לגמרי בנתונים: מתי נגמרים הענבים של הארץ, ומתי מתחילים להגיע הענבים המיובאים.

    ואכן, התשובה שקיבל הייתה תלויה בדיוק בזה.

  16. תחנה 11ענבים מאפריקה
    תחנה 11 מתוך 18

    הפסקה בשוק

    לפי התשובה שהובאה, כשיש הפסקה בין ענבי הארץ לענבי אפריקה, מברכים שהחיינו פעמיים.

    וזו הייתה התשובה שהובאה בשיעור. אם יש הפסקה בין הענבים של ארץ ישראל לענבים של אפריקה, אפשר לברך שהחיינו פעם נוספת. ההפסקה יוצרת תחושת חידוש. אבל אם אין הפסקה, אין לברך שוב, כי ההבדל בין הענבים קטן מדי וקשה להבחין ביניהם.

    ומה קרה בפועל? לפי מה שנאמר לרב, בשנת תשפ"ד לא הייתה הפסקה. עוד לא נגמרו הענבים מן הארץ, וכבר הגיעו ענבים מאפריקה. לכן באותה שנה לא היה מקום לברך פעם נוספת.

    אבל בשנת תשפ"ה הסוחרים החליטו אחרת. הם הבינו שכשאין הפסקה, אנשים אינם מתלהבים וקונים פחות. לכן קבעו חודש של הפסקה בין ענבי הארץ לענבי אפריקה, וכך גם בסוף הקיץ. ולכן, לפי אותה תשובה, באותה שנה מברכים שהחיינו פעמיים: פעם על ענבי אפריקה ופעם על ענבי הארץ.

    זו בדיוק הסיבה שהרב אמר בפתיחה שזו הלכה שצריך לעדכן כל שנה.

  17. תחנה 12ענבים מאפריקה
    תחנה 12 מתוך 18

    שני התנאים יחד

    לברכת שהחיינו צריך גם התחדשות בבריאה וגם התחדשות אצל האדם.

    אבל הסברה הזאת נשמעת מוזרה. בגלל שהסוחרים עושים הפסקה – מברכים? הרי מצד הבריאה, ענבים היו כל הזמן. מה משנה החלטה של סוחרים?

    התשובה שהרב הסביר יפה מאוד: בשביל לברך שהחיינו צריך גם את זה וגם את זה. צריך התחדשות בעולם, וצריך התחדשות אצל האדם. לא די באחד מהם.

    כך מבינים מקרים שונים. אדם שהגיע מחוץ לארץ ורואה אבוקדו בפעם הראשונה בחייו – לא יברך. אצלו יש התרגשות, אבל בארץ ישראל יש אבוקדו כל השנה, ואין כאן התחדשות בבריאה. ארץ אחרת לא מחייבת ברכה; רק מה שקורה בארץ קובע.

    ובענבים: בחודש תמוז מתחילים לצמוח הענבים החדשים בארץ, כך שיש התחדשות טבעית. וענבי אפריקה הם פרי חדש שזה עתה צמח. החסרון היה רק מצד האדם: כשהענבים מצויים ברציפות, האדם אינו מתפעל. ברגע שיש הפסקה, גם האדם מרגיש חידוש. לכן בכזה מקרה שני התנאים מתקיימים, ואפשר לברך.

  18. 🍊
    שלב ה' · 3 תחנות

    זנים שונים

  19. תחנה 13זנים שונים
    תחנה 13 מתוך 18

    תפוז אדום ושזיף צהוב

    על זנים דומים מאוד לא מברכים שוב, ובזנים ששונים בטעם ובמראה נחלקו הפוסקים.

    שאלה נוספת: מה הדין בשני זנים של אותו פרי? למשל תפוז רגיל ותפוז אדום, שזיף שחור ושזיף צהוב, ענבים שחורים וענבים ירוקים, אשכולית לבנה ואשכולית אדומה. האם אחרי שבירך על האחד, יברך שוב על השני?

    ברור שאם הזנים דומים מאוד, לא מברכים. למשל שזיף שהוא ירוק מבחוץ ואדום מבפנים לעומת שזיף אחר דומה – אנשים בקושי שמים לב שהגיע משהו חדש. אבל כשיש טעם שונה ומראה שונה, נחלקו הפוסקים. אשכולית צהובה ואשכולית אדומה, למשל, שונות לגמרי. יש אומרים שמברכים שתי ברכות, ויש אומרים שרק ברכה אחת, כי זה אותו פרי.

    למעשה, כפי שהובא בשיעור, הספרדים מברכים שהחיינו פעם אחת בלבד: פעם אחת על ענבים, פעם אחת על אשכוליות, פעם אחת על תפוזים, פעם אחת על שזיפים. אצל האשכנזים אין הכרעה כזו, ומי שמרגיש לברך גם על הזן השני – יכול. והרב העיר שבשזיפים שבתמונה, אדום-שחור לעומת צהוב, ההבדל ממש בולט.

  20. תחנה 14זנים שונים
    תחנה 14 מתוך 18

    ספק ברכות להקל

    המחלוקת בין המנהגים נובעת מן השאלה מה חומרת ברכה שאינה צריכה.

    למה יש הבדל כזה בין הספרדים לאשכנזים? הרב הסביר שזה עניין כללי, שרואים אותו לאורך כל הלכות ברכות.

    הספרדים חוששים מאוד לברכה לבטלה, ולכן הכלל אצלם הוא "ספק ברכות להקל": כשיש ספק אם לברך – לא מברכים. ואילו לפי שיטה מקובלת אצל האשכנזים, ברכה שאינה צריכה היא איסור מדרבנן. כשאדם מברך את הקדוש ברוך הוא בדרך שבח, הוא אינו מזכיר שם שמים לשווא במובן החמור, אלא משבח את בורא עולם. לכן אצלם יש יותר מקום לברך כשיש ספק.

    הרב אמר שאם מסתכלים על כל דיני הברכות, רואים את זה כמעט בכל מקום: הספרדים מספק לא מברכים, ואצל האשכנזים יש יותר נכונות לברך.

    ומכאן גם עצה טובה לפי הספרדים: אם אפשר, לאכול את שני הזנים יחד. כך מברכים ברכה אחת על שניהם, ואין צורך להיכנס לספק אם לברך על הזן השני בפני עצמו.

  21. תחנה 15זנים שונים
    תחנה 15 מתוך 18

    נקטרינה ומי ששכח לברך

    על זן שני אפשר לברך במקרים מסוימים, למשל כששכח לברך על הראשון.

    שאלה מעניינת היא הנקטרינה. האם מי שאכל נקטרינה יברך שוב על אפרסק, או להפך? לפי ההגדרות החקלאיות, הנקטרינה היא זן של אפרסק. והובא בשיעור שרבים אומרים שלא מברכים פעם נוספת.

    יש מקרים שבהם גם לפי הספרדים אפשר לברך על הזן השני. אנו יודעים ששהחיינו מברכים רק באכילה הראשונה. אכלת ושכחת לברך – הפסדת, ותצטרך לחכות לשנה הבאה. אבל הפוסקים אומרים שאם שכח לברך על הזן הראשון, יכול לברך על הזן השני כשיאכל אותו בפעם הראשונה. זה חידוש מעניין, שמופיע בפוסקים.

    עוד הובא בשם הרב דוד יוסף דין דומה, כשהזן השני עדיין לא היה מצוי כלל בשעה שאכל את הראשון. הרב אמר שאינו בטוח לגמרי מה בדיוק הכוונה שם, ולכן יש לעיין בדברים במקורם.

    בסיכום: הספרדים מברכים פעם אחת לכל פרי, עם כמה מקרים יוצאים מן הכלל; והאשכנזים רשאים לברך כשיש הבדל ברור בטעם ובמראה.

  22. 🌳
    שלב ו' · 3 תחנות

    פרי מורכב

  23. תחנה 16פרי מורכב
    תחנה 16 מתוך 18

    מלון ואבטיח מורכבים

    השאלה אם מברכים על פרי מורכב חשובה, כי היום כמעט כל הפירות מורכבים.

    ובסוף, שאלה שנוגעת כמעט לכל פרי: פרי מורכב. הרב הסביר שהיום גם המלון וגם האבטיח מורכבים פעמים רבות, וכך גם פירות רבים אחרים. האם מברכים שהחיינו על פרי מורכב?

    קודם צריך להבין: הרכבת אילנות אסורה מן התורה משום כלאיים. אבל לגדל ולאכול את מה שכבר הורכב – מותר. אין זה כמו כלאי בגדים. ועוד: לא בטוח שהפרי שאתה אוכל עצמו עבר הרכבה. הרבה פעמים עושים הרכבה פעם אחת, וממנה צומח זן חדש שממשיך מאליו, דור אחר דור. ייתכן שמי שעבר את האיסור היה רחוק מאוד מן הפרי שבידך.

    השאלה הזאת נוגעת גם לברכת האילנות בחודש ניסן. יש, בעיקר בין הספרדים, מי שמחמירים לחפש עץ שאינו מורכב. וזה לא פשוט: כמעט כל העצים היום מורכבים. עצי הזית אינם מורכבים, אבל פריחת הזית קטנה מאוד וקשה לראותה. יש שמחפשים עץ רימון, אבל הרימון אינו תמיד פורח בניסן.

  24. תחנה 17פרי מורכב
    תחנה 17 מתוך 18

    המנהג לברך

    רוב הפוסקים נוקטים שמברכים שהחיינו גם על פרי מורכב.

    מה הדין? בביאור הלכה מובאת דעה שעל פרי מורכב שאינו ממינו אין מברכים שהחיינו, משום שבתחילתו נעשה נגד מצוות הבורא. ומיד מובאת דעה חולקת, שמוכיחה שמברכים גם על דבר שבא לעולם על ידי הרכבה אסורה, כיוון שעכשיו הוא קיים ואין באכילתו איסור.

    גדולי הפוסקים בדורנו נחלקו כיצד להבין מה רוצה הביאור הלכה להכריע. אבל לפי מה שהובא בשיעור, רוב הפוסקים נוקטים להלכה שמברכים שהחיינו גם על פרי מורכב. הרב אמר שאילו היה סובר שלא מברכים, הטבלה של המשחק לילדים הייתה נראית אחרת לגמרי, כי יש פירות רבים מאוד שהיה צריך להוציא ממנה.

    ולמה גם הפוסקים הספרדים, שחוששים לספק ברכות, אומרים לברך? מפני שכך המנהג, ובמקום מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל. ועוד, יש ספק אם ההרכבה בכלל נעשתה באיסור: אולי גוי הרכיב לראשונה. לכן המנהג המקובל הוא לברך שהחיינו גם על פרי מורכב.

  25. תחנה 18פרי מורכב
    תחנה 18 מתוך 18

    המלון והאבטיח השנה

    כשהפרי מצוי כל השנה לא מברכים, וכשיש לו טעם עונתי מובחן – מברכים.

    ומה למעשה על המלון והאבטיח? לפי מה שהובא בשיעור מן הלוח, על המלון לא יברכו השנה שהחיינו, כי לפי המידע הוא יהיה מצוי כל השנה כולה.

    ועל האבטיח, למרות שגם הוא נמצא כמעט כל השנה, מברכים שהחיינו. למה? כי אדם יכול להבחין בטעם בין האבטיח של עונת החורף לבין האבטיח של הקיץ. האבטיח של החורף כמעט חסר טעם, ומעט מאוד ממנו מצוי. האבטיח של הקיץ טעים לגמרי אחרת. יש כאן חידוש שאדם מרגיש בו, ולכן מברכים.

    וזה מחזיר אותנו לשני התנאים שראינו: התחדשות במציאות והתחדשות אצל האדם. במלון, שהוא אותו פרי כל השנה, אין חידוש. באבטיח, שהקיץ מביא איתו טעם אחר, יש חידוש.

    ויהי רצון שנזכה לאכול מן הפירות החדשים, לשבוע מטובם, ולברך בשמחה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

  26. ✓ סוף השיעור
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה